סמכות רשות מקומית בחקיקת חוקי עזר וגביה של אגרות והיטלים עירוניים מכוחם

תאריך: 12.9.2011         מאת: מארק פיסחוב, כלכלן (חשבונאות)
ביהמ"ש העליון בבג"ץ אילנות הקריה בחולון מדגיש את הסמכות של הרשות המקומית בחקיקת חוקי עזר עירוניים, כתנאי לגביית אגרות והיטלי פיתוח.
סמכות הרשות המקומית לגבות אגרות והיטלי פיתוח מוענקת לה מכוח החוק ובלשון ביהמ"ש העליון : "רשות ציבורית – כמו העירייה בענייננו – היא גוף אשר הוקם על ידי החוק ואשר מחויב לפעול רק על-פי האמור בחוק מולידו, דהיינו במסגרת הסמכויות והכוחות המוענקות לו בחוק. עיקרון זה, נגזר מעקרון שלטון החוק, מוכר כעקרון "חוקיות המנהל"..". לעיתים תקבולים מהיטלי הפיתוח לא מכסים על עלויות העבודות המבוצעות על ידי הרשות המקומית. האם כתוצאה מכך עומדת הרשות המקומית בסיטואציה לא צפויה שמביאה אותה לפעול שלא כדין?

רשויות מקומיות מתנות את מתן היתר הבניה בתשלומי אגרות והיטלי פיתוח. במקרה של אילנות הקריה התנתה העירייה מתן היתר בניה בתשלום אגרת מבני ציבור, האמורה לטענתה לממן עלויות פיתוח של שטחים ציבוריים. בשל כך, באותו מקרה, בעל הנכס נאלץ לשאת בעלות נוספת – אגרת מבני ציבור – על מנת להמשיך להגשים את המיזם. יתכן כי חיוב שכזה בעלות נוספת כתנאי לקבלת ההיתר נגוע בחוסר סמכות ואינו מבוסס כדין.  בעניינו נתבקשה החברה לשלם תשלום נוסף כתנאי לקבל היתר בניה, בעוד שהטלת חיוב שכזה כלל לא מעוגן בדין כלשהו.

ביהמ"ש אמר את דברו וקבע כי צורך ציבורי באותן תשתיות אינו מהווה כשלעצמו סמכות לגבייה נוספת של היטלי פיתוח. על מנת לגבות אגרות ו/או היטלים נוספים מחויבת הרשות המקומית להסתמך על חוק עזר שמסמיך אותה לכך. בכנותו את החיוב "אגרה" או "היטל" אין הוא הופך לחוקי ולכזה שהרשות מוסמכת לגבות, זאת כל עוד אין חוק שממנו יונקת הרשות את הסמכות לגבות אותו.

באותה רוח, קיימת חשיבות גם לדרך הגביה שבה בוחרת רשות מקומית לנקוט. בעניין אילנות הקריה, לא די בכך שנגבו תשלומים ללא סמכות, התשלום נגבה באופן סלקטיבי תוך הפרה בוטה של עקרון השוויון בין מבקשי ההיתרים. גבייה שכזו ללא קריטריונים ברורים עליהם מתבסס התעריף לא עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין אשר להם מחויבת כל רשות מנהלית באשר היא.

לאחרונה התקינו מספר רשויות מקומיות חוקי עזר עירוניים המאפשרים להם לגבות היטל שטחים ציבוריים פתוחים, אשר נועדו לממן עלויות של פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים עימם נמנים מתקני משחק, גינות נוי, מגרשי ספורט, פארקים וכדומה. נראה שבעידן אחרי אילנות הקריה, הפנימו רשויות מקומיות שיש להכין חוקי עזר מסודרים הקובעים הגדרות ברורות של שטחים ציבוריים המבוססים על תחשיב כלכלי של עלויות הפיתוח הצפויות. שאלה של הטלת מעמסה נוספת על ציבור רוכשי הדירות, קבלנים ויזמים בדמות היטל שטחים ציבוריים פתוחים ופתרון בעיית מימון פיתוח עבודות שצ"פ ועל מי יחולו הם נושא שככל הנראה יבוא על פתרונו בפסיקה הבאה של בית המשפט.

לקבל יעוץ ראשוני ללא עלות מלאו את הפרטים:
חוות דעת בנושא