תאריך : 31.3.2012 מאת : מארק פיסחוב, כלכלן (חשבונאות)
הרשויות המקומיות גובות אגרות והיטלי פיתוח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. לשם מה גובה הרשות המקומית את אותן כספים? למה מיועד הכסף וכיצד נקבעים הסכומים שנגבים מבעלי נכסים?
רשות מקומית אמונה על פיתוח תשתיות מוניציפאליות ותחזוקה שוטפת של מערך התשתיות בתחומה, שיפורה והרחבתה. רשות מקומית מגדילה את הכנסותיה על דרך הטלת תשלומי אגרות והיטלי פיתוח, המסתכמות במאות מיליוני שקלים וברשויות הגדולות אף עולות על מיליארדי שקלים. פיתוח מערכת כבישים עירונית חשובה הן במישור מתן שירות לתושבים והן במישור של חיבור בין חלקים שונים של רשות מקומית לנגישות של תושבים ממקום המגורים לאזורי עבודה כמו אזור תעשיה לדוגמא. יחד עם זאת, לא ניתן לנצל לרעה את הכח השלטוני, היטלי פיתוח נועדו לכסות הוצאות הפיתוח בפועל של הרשות המקומית ולא להעשיר את קופתה.
נהוג לאבחן בארבעה סוגי אגרות והיטלי פיתוח, אליהם התווסף לאחרונה היטל נוסף :
היטל ביוב – מערכת הביוב המוניציפאלית, אשר מופקדת על הובלת מי השופכין ברשות המקומית וטיהורם. יודגש, כי כספי אגרת ביוב בשונה מהיטל ביוב נועדו אך ורק לשימור ואחזקה של מערכת הביוב הקיימת ולא להקמתה ו/או התקנתה.
אגרת הנחת צנרת מים – תשתית המים נועדה להובלה ואספקה של מי שתייה לתושבי הרשות המקומית. אגרה נגבית בגין הנחת צנרת מים בתחומה של הרשות מקומית.
היטל תיעול וניקוז – מערכת התיעול תת-קרקעית, אשר נועדה לנקז ולהוביל מי גשמים בתחומי הרשות המקומית על מנת למנוע הצפות ושיטפונות.
היטל סלילת רחובות – נועד לממן את הקמת מערכות הכבישים, המדרכות ושאר נתיבי הגישה בתחום שיפוטה של הרשות המקומית. עלות זו כוללת את המערכות הנלוות כגון תאורה, אבני שפה וכדומה. נהוג לאבחן בין מערכות כבישים ומדרכות הצמודות לנכס ומשרתות בעיקר את בעלי הנכס והסביבה, אשר זכו לכינוי "תשתיות צמודות"; ומערכת כבישים ומדרכות כלל עירוניות ו/או עורקיות המשרתות את כלל בעלי הנכסים בעיר ו/או מחברים בין חלקים שונים בתחומה של רשות המקומית, אשר זכו לכינוי "תשתיות על".
היטל שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) – זהו ההיטל ה"פופולארי" החדש של הרשויות המקומיות. היטל שצ"פ נועד לכסות הוצאות פיתוח של שטחים ציבוריים פתוחים הכוללים בין היתר שטחי גינות ציבוריות, שטחי משחק לפעוטות, פארקים וגנים ציבוריים וכיוצא באלה.
תחשיב כלכלי של תעריף היטל פיתוח – שיעור תעריף היטל פיתוח נקבע על בסיס תחשיב כלכלי שעורכת הרשות המקומית. תעריפי היטלי פיתוח מעודכנים בחוקי העזר של הרשות המקומית, המאושרים על ידי משרד הפנים. התחשיב הכלכלי שקובע את תעריפי ההיטלים עשוי להיות ארוך, מסורבל ומורכב אך בסופו של דבר הוא מוביל במהותו לשבר פשוט:
סך העלויות המשמשות למימון התשתית = תעריף היטל למ"ר (למ"ק)
סך השטחים המחויבים בהיטל
לכאורה לא עולה כל בעיה ביצירת תחשיב כלכלי שכזה, אך השבר הפשוט שעומד בבסיס התעריף מעלה סוגיות ומחלוקות רבות הן במישור הכלכלי והן במישור המשפטי. היות ומדובר בשבר פשוט הנטיה של הגובים היא לעלות ככל הניתן במונה ולהפחית ככל הניתן במכנה ל"הגדלת" התעריף.
מחלוקת נפוצה נוספת הינה במישור חישוב העלויות. לעיתים התחשיב הכלכלי לא משקף נאמנה את המציאות. לדוגמא, סך העלויות העומדות בבסיס מימון התשתיות צריכות לקחת בחשבון גם מענקים ממשלתיים לפיתוח תשתיות בתחומה של הרשות המקומית. בנוסף, יש להפחית את עלויות פיתוח תשתיות שבוצעו במלואן על ידי זרועות המדינה דוגמת משרד הבינוי והשיכון, מע"צ. לא פעם אנו ערים למקרים בהם עלויות לפיתוח תשתיות לא לקחו בחשבון מענקי המדינה ובכך וגרמו לעליה עקיפה של תערפי אגרות והיטלי פיתוח.
זאת ועוד, נדרשת קורלציה בין תעריף ההיטל לבין תחשיב העלויות. אותו תחשיב עלויות עתידיות חייב להיות מהימן ועדכני. מטבעו, התחשיב העתידי משתנה במהלך השנים בהתאם לדרישות ותוכניות חדשות. במידה והרשות המקומית תתייחס בתחשיב לשנים רבות קדימה, לא די בכך שהתחשיב לא ישקף את המציאות הנוכחית, הוא יהיה כה מופשט עד שלא ניתן יהיה לפקח עליו. לא רק שתחשיב ה"עתידי" הינו נסמך על אומדנים והערכות, תחשיב שכזה מגביר את חוסר הודאות הטמון בו מלכתחילה. על כן, יש ליחס חשיבות לעדכון התחשיב, שכן ממנו נגזרים תעריפי אגרות והיטלי פיתוח. רק תחשיב מעודכן ומהימן משרת את הרציונאל שבבסיסו.
לדעתנו המקצועית בחינה מקיפה של תחשיבים כלכליים העומדים בבסיסם של תעריפי אגרות והיטלי פיתוח יכולה להיות תשתית כלכלית מוצקה לתקיפת דרישות אגרות והיטלי פיתוח המוטלים על יזמים ובעלי נכסים כנגד היתרי בניה.
הכותב מנכ"ל חברה לייעוץ כלכלי המתמחה בבדיקת תשלומי ארנונה, אגרות והיטלי פיתוח, אגרות והיטלים עירוניים לחברות מכל המגזרים במשק.
